ייבוא החברים שלי מהעולמות הישנים
ראשי
החברים שלי
תחומי העניין שלי
הפרופיל שלי
ניהול
חיפוש    
חיפוש מתקדם

12 שנות לימוד

 

 

12 שנות לימוד בפורומים:

  • זו הבעיה
    שהכל אצלכם ימין שמאל. אם שר סורח או שלא סיים 12 שנות לימוד מגינים עליו לפי ההשתיכות ולא ענינית. זה בדיוק מה שיפה פה אצל השרוף הכל עניני סופר
  • החינוך בישראל - לאן?
    תראו. אני בחור בן 23, שסיים בהצלחה 12 שנות לימוד כולל בגרות מלאה. אני בחור שמתעניין מואד בהסטוריה של המאה ה-20 ובעל ידע כללי עשיר מאוד. אני לא לומר לכן ולכם מי אני ומה אני אבל... אני בטוח שאתם שמעתם על סמינר המורות ש``נכשל`` בשאלות שהוצגו להן בתוכניתו של אמנון לוי לפני מספר ימים. רבותיי וגבירותיי...!!! שימו לב!!! ילדכם הולכים לבית ספר ששם מורות לא יודעות מה קרה במינכן 72. מורות לא יודעות מה מסמל האריה השואג בתל חי. מורות לא יודעות את התיקווה!!! מורות לא יודעות אם צפת היא עיר נמל או לא. אני חושב שהציבור צריך להקים קול צעקה לנוכח הפאשלה המטורפת הזאת. אם מורה לעתיד נשאלת מה מסמל האריה השואג בתל חי והיא עונה...פז`ו?? אנחנו בבעיה. אם מורה נשאלת מה קרה במינכן 72 והיא עונה....נפל גשר?? נכון, נפל גשר אבל לא במינכן ולא ב-1972. יש לנו בעיות קשות עם הערבים בעיות כלכלה בעיות תיירות בעיות ובעיות ובעיות אבל שימו לב מאיפה הבעייה האמיתית מתחילה!!! אשמח לקבל תגובות!!
  • מומלץ......
    מניסיון שלי והוא בנוי מ 12 שנות לימוד ממולץ ללכת לעושת איבחונים ולא משנה כמ ההם עולים. זה יכול כל כך לעזור לך שאת לא מתארת לעצמך.
  • חבר`ה, המצב גורם לי ל- :-(
    אני יספר לכל החברים בפורום שעוד לא יודעים קצת על עצמי: סיימתי 12 שנות לימוד במחזור 2000, אני הצעיר ביותר מכל חבריי, בכל החבורה נשארו רק שניים שלא היתגייסו- אני מיתגייס במרץ כי אני הכי קטן וחבר שלי מגייס איתי ( לא לאותה יחידה) כי דחו לו את הגיוס. תחשבו איך אתם הייתם מרגישים כשהחברים שלכם מובלים כצאן לטבח, יורים עליהם ואסור להם להגיב בגלל `` דעת העולם``, אז רק שתדעו: דעת העולם, כמו גם הבחירות בארצות הברית בתחת שלי!, בחודשיים האחרונים ניצלו 2 חברים שלי אך שלא תבינו לא נכון, 2 חיילים שלא היה לי קשר אליהם נהרגו! המקרה הראשון היה קצת לפני ראש השנה, יום לפני פרוץ המהומות, חבר שלי שנמצא בגבעתי אמור היה לצאת לסיור אך ברגע האחרון הוחלט שמחלקה אחרת יוצאת לסיור, באותו לילה, באותו הסיור היה פיגוע של מטען צד ( היו הרוגים...) המקרה השני אירע ב- 13/3/2000 ( כן אתמול, בול 4 חודשים לפני גיוסי) חבר שלי שמשרת בחיל הים (עושה קורס דבורה) היה אמור לצאת לאבט``ש אך שוב כמו במקרה הקודם הוחלט שהוא לא יוצא ולקחו חבר`ה מהסטילי``ם ( נמצאים גם בקורס, התגייסו בספטמבר האחרון) לאבט``ש, בדרך התחילו הפלשתינים לירות עליהם ונהרגו 2 חיילי צה``ל, אחד מהם היה בסטילי``ם והוא גם אשקלוני כמוני וכמו חבריי, הוא היה עםם חבר שלי מהדבורה מטירונות ולאחר מכן חילקו אותם לקורסים, אני מצטער שאני הקטן מבין חבריי כי אם הייתי שם אני נשבע שלא הייתי מהסס לירות על מנת להציל את כולנו, מה אתם הייתם מרגישים במקומי, במצב שאתם צריכים להסתיר מהמשפחות של החבר`ה דברים שהם עוד עושים? ובנוסף במצב שאתם יודעים שידיהם קשורות?
  • לא כולם
    ישיבת הסדר זאת אופציה. תאמין לי עד כמה שלך אחרי 12 שנות לימוד נמאס לך ללמוד, כך גם להרבה מהדתיים :) הם לא רוצים עוד ללמוד. מכל האנשים שאני מכיר, אחד או שתיים הולכים לישיבות הסדר, וכל השאר לצבא בדיוק כמו כל חילוני. ולאמר את האמת, אין לי שום בעיה עם ישיבות הסדר. כל עוד הבן אדם מבין שהוא חייב לשרת את המדינה שלו ועושה את זה, זה לא משנה באיזה מסלול הוא בוחר.
  • עכשיו זה סבבה, אבל מה יהיה בעוד 10
    שנים? זה באמת יכול להיות כייף אמיתי לא ללמוד בגיל 17, גיל בו את אמורה להינות מהחיים (בתקווה שלא מדי בתור למועדון ותתפוצצי, או שלחילופין תלכי לחתונה וחס וחלילה הרצפה תקרוס לניגוני שיר של שרית חדד) ולא לשבת ולחרוש ולהכנס ללצחץ מכלא דיקטטורי בשם ``בית ספר``, ולמה יכול להיות? זה בטוח כייף! אבל עם כל הכבוד- בגלל שזהכל כך כייף, אני מברכת מדי יום ביומו את עצם היותי יהודייה המתגוררת במדינה מרובת חגים וחופשים כמו ישראל. תחשבי על זה- אולי עכשיו בגילך את יכולה לעבוד, ובסך הכל את די חיה על חשבון ההורים, אבל מה בעוד 10 שנים? אם תהיי נושאה פלוס ילדים ותרצי עבודה מכובדת- את תהיי חייבת, אבל אני נשבעת לך- חייבת (!) תעודת בגרות כדי לקבל עבודה. הסיבה שיש לך עכשיו עבודה היא כי אף אחדלא מצפה ממך תעודת בגרות בכזה גיל. אז עכשיו את יכולה להגיד: ``בגיל 30 אני אלך לעשות בגרות``, אבל זהגם להשלים תיכון כי אין לך כל כך 12 שנות לימוד (או שלאהבנתי נכון), מה שלוקח הרבה מרץ, זמן והתמדה. ותגידי לי- האם את באמת חושבת שבגיל 30יהיה לך הכוח לשבת וללמוד? עכשיו, בבית ספרך אותו עזבת- בני נוער בגילך יושבים ומשננים חומר, כדי לקבל ציון טוב בבגרות. עצם העובדה שהם שם אחד עם השני נותנת יותר כוח. יש מוטיבציה, יש מסלול ולאף אחד אין חשק לעשות תיכון בגיל 30. נשבעת לך. (מוקדש לשתיכן, מימי וקיט קאט). צר לילהגיד לכן, אבל אם לא תחזרו בשנה הבאה לבית הספר, חייכן במישור המכובד- די אבודים. אלא אם כן אתן לקוחות ת`זמן ותבואו ללמוד חומר של כיתה י``א בעוד 10 שנים. אבל אני מתחילה לחזור על עצמי כאן. תעשו לעצמכן טובה, ואם אתן לא עושות בגרות- לפחות אל תתגאו בזה כל כך. כי באמת שאין במה להתגאות. -נעמה.
 


 


  • אין!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
    יותר מתמטיקה היום סיימתי 12 שנות לימוד של חשבון על כל הגלגולים הנוראיים שהוא עבר. ולמרות שכבר חגגתי עם חברות אני פשוט רוצה שכל העולם ידע שאין יותר מתמטיקה!!!!!!!!!!!!!! זהו ולכל אלה שעוד יש להם- לא נורא גם אתם תעברו.........
  • לא, זה לא רק אתה...
    גם אני חשבתי על זה לא מזמן... בסוף השנה שתבוא, אנחנו יוצאים ל``עולם הגדול``, אחרי שסיימנו 12 שנות לימוד שנראו כמו נצח. במשך כל השנים האלו, בהן למדנו וחרשנו והברזנו, רק קיווינו שזה כבר יגמר, שנוכל להיות ברשות עצמנו ולעשות מה שבא, אבל עכשיו, כשזה כ``כ קרוב זה כבר... מפחיד! כולם אומרים ש``איזה כיף לך, את עומדת לסיים``, אבל אני חושבת שעוד שנה אנחנו נפרדים מכל החברים והחברות ויוצאים כל אחד לחיים משלו- כל אחד יעשה משהו אחר, וספק אם ישאר קשר בין החברים (----> למרות שאני מאמינה שאני אשאר בקשר עם החברות הטובות). עוד שנה וזהו, נגמר, אנחנו מוכנים רשמית לחיים של ה``גדולים``, אנחנו מבוגרים. רשמית. מי החליט? מי קבע? מי מכריח אותי? אף אחד לא יודע, אבל זה כמו המוות (להבדיל, כן?)- יודעים שהוא יבוא והבסט שצריך לעשות זה להתכונן כמה שאפשר... מקווה שעזרתי לך, לפחות בקצת.... 8-p
  • שמחה על שינוי השם, אולי גם התדמית.
    החיים מעבירים אותנו כל הזמן שיעורים. בשונה מבי"ס, פה אין הפסקות קבועות, אין מערכת, המורים משתנים כל יום, והאוכל בקפיטרייה טעים יום כן-יום לא.. אה, ו.. 12 שנות לימוד לא מספיקות פה.. (פרט שולי). יש י"ג, י"ד, עד 120.. אבל פה אנחנו לומדים כדי לקבל תואר שונה - תואר של עצמינו, על עצמינו. אנחנו לא עוברים שיעורים כדי להיות, אנחנו עוברים שיעורים כדי לחזק את ההויה. נראה לי.. מקווה שהשיעורים הבאים יהיו כואבים פחות, אולי עם יותר הפסקות. וזהו. יום נפלא לך
  • הגרלת הגרין קארד
    הטופס עצמו הוא די פשוט, לא צריך לגשת לשגרירות אלא אפשר להוריד אותו מהאינטרנט (תנו לי קצת זמן אני אשים אותו בפורום) את הטופס מאוד קל למלא, והם לא דורשים הרבה פרטים, אבל חייבים לדייק (בגודל של התמונה, בגודל של המעטפה וכו´) ה"דרישות" היחידות למיטב זכרוני הם שאתה בן 18 ומעלה (אחרת ההורים צריכים למלא בשבילך) ושאתה בעל 12 שנות לימוד. THAT´S IT בנוגע לסיכויים.. הם שולפים את המעטפות ומודיעים לזוכים אם הם זכו. אם לא קיבלת תשובה... אז זו התשובה שלך לא צריך עו"ד ועוזרים, הטופס מאוד פשוט, ומי שבאמת יש לו 12 שנות לימוד יכול למלא אותו בעצמו.
  • בעצם מקבלים את התעודה שמציינת
    שגמרת ללמוד 12 שנות לימוד במרץ ואז לומדים רק לבגרויות... וכנ"ל גם לי יש עוד 7-8 בגרויות...
  • קצת מסובך להסביר, אבל...
    עובדת היותי אדם רוחני מתבטאת בכך שאני מאמינה בקיומו של כוח עליון (אלוהים, היקום, איך שלא תרצה לקרוא לו), ומשתדלת כמיטב יכולתי ללכת בעקבות התוואי המוסרי שהכוח הזה התווה לנו (או האיר אנשים מסויימים עד כדי כך שהם יכלו לראות בבירור את התוואי ולהוביל את שאר בני האדם). אני לא מאמינה שקיים "אלוהים של היהודים" או "אלוהים של הנוצרים" וכד´. יש אלוהים אחד, וההבדל בין הדתות השונות הוא באופן הסגידה לו. עובדתית, הדת היהודית היא המקור לשלוש הדתות המרכזיות, והנצרות והאיסלאם פשוט מנסות לשפר את אופן הסגידה, למיטב הבנת "ממציאיהן" (ישו הרי לא טען שהדת היהודית היא דת שקרית, אלא התנגד ליהודים שביצעו את הפולחן שבה אך לא הלכו בדרך המוסרית והמצפונית של ה´). אותי לימדו תמיד שמים שותים ממקור זרימתם, ולא מן השפך. על כן (וכמובן גם בגלל שאני יהודיה והתחנכתי על ברכי המסורת היהודית), אני בוחרת לראות את היהדות כדת הראשונית, הטהורה, המקור. בנוגע לשמירה על המצוות, כאמור בתגובתי הקודמת, תמיד האמנתי שעיקר הרוחניות נובע ממצוות שבין אדם לחברו ולא שבין אדם למקום, ושכפי שנכתב בתנ"ך פעמים רבות, מצוות הפולחן נועדו לעזור למאמינים, שרצו דבר מה מוחשי לחזק את אמונתם, ולא כדי לרצות את אלוהים. אני מאמינה שלאלוהים לא ממש משנה אם אדם שומר שבת או לא, חשוב הרבה יותר שהאדם יהיה אדם כפי שאלוהים התכוון שיהיה - ישר, טוב לב, אכפתי, מודע לצרכי הזולת וכו´. אבל, לאחר ויכוחים נוקבים ביני לבין עצמי ואנוכי, הבנתי שהדרך היחידה לשמר את הערכים המופלאים הללו, היא לשמור על המצוות במלואן, אחרת הן יאבדו, ואיתן גם כל הטוב והיקר שבתורת אלוהים. העובדה שאני אישית לא מרגישה צורך לעסוק בפולחן ומצליחה להתחבר לאלוהים מתוך עמדה רוחנית, ולא מעשית, לא נותנת לי את הזכות להשאיר את "העבודה השחורה" לאחרים וליהנות מן הפירות. אם אני רוצה לשמר את הערכים שמקנה לי, ולשאר העולם, התורה, עלי לשמר גם את המצוות. אבל, כאדם חילוני למהדרין, שהגיע לתובנות הללו לא מאוד מזמן, קשה לי עד מאוד לאמץ את כל המצוות. אני אהיה הראשונה להודות בחולשתי הנ"ל! אני מקיימת את המצוות שאני מסוגלת, כרגע, ומוסיפה בכל פעם קצת. אבל המצוות הראשונות לקיום הן אלה הטבעיות, הפשוטות, הברורות, כמו למשל ברית המילה. כי מה יותר מפעולה זו מסמל את הקשר בין העם היהודי לאלוהיו (מבחינה פולחנית, כמובן)? אין ספק שכמות המצוות שאני מקיימת קטנה לעין ערוך מהכמות הרצויה, אבל ע"ע המשפט שציטטתי בתגובתי הקודמת לגבי הדלקת נרות. אם לא נשתדל, כל אחד, לקיים את המינימום ולשפר את עצמנו מדי יום, מה ישאר מאיתנו בעוד מאה, מאתיים, חמש מאות שנים (שלא לדבר על אלפי שנים)? מה אני יודעת על מצוותיו? זה כבר ענין אחר לגמרי. אין בושה גדולה יותר בעיני (מבחינת השכלה) מאשר להודות שאני יודעת שפוטון הוא חסר מסה, או איך מפתחים טור טיילור, אבל לא מכירה כיאות את הספר החשוב ביותר שנכתב אי פעם. גם זה בשלבי שיפור. מה שאני כן יודעת הוא מה שהקנו לי 12 שנות לימוד במדינת ישראל (כלומר, בושה וחרפה לומר, לא הרבה מאוד). אני לא בטוחה אם הצלחתי להבהיר את עצמי, אבל אני מקווה שזה יעזור לך להבין למה חשוב לי לא לוותר על אף מצווה אפשרית. לעומת זאת, אם תוכיח לי מעל לכל ספק סביר שהמילה פוגעת המל, אפשריותה של המצווה תפחת באופן דרסטי. עד כה - זה לא ממש קרה.
 
 

 
Copyright©1996-2022, תפוז אנשים בע"מ